התפשטות גלי רקיע בתדר גבוה (ת"ג)
|
עודכן בתאריך 30 דצמבר 2024. |
כשהייתי בן עשר, הסרט הצרפתי "אילו כולם היו כמוהם" עורר בי את התשוקה לחובבות רדיו. שבע שנים לאחר מכן קיבלתי את הרישיון והייתי פעיל בגלי החובבים במשך כ-28 שנים, מתכנן, בונה ומשפץ ציוד בעצמי. בשנת 2020 חזרתי לתחביב וגיליתי שעדיין יש לי הרבה ללמוד על השפעת תופעות טבע על גלי הרדיו. עם ההתקדמות בחקר החלל, האינטרנט וטכנולוגית רדיו מוגדר תוכנה (SDR), יכולתי ללמוד את רזי התפשטות הגלים בדרכים חדשות. ביולי 2022 הקמתי אתר באנגלית על חיזוי התפשטות גלי רקיע, שמתעדכן באופן שוטף בתגובה לשאלות הגולשים. אתר זה מספק מידע מקיף לחובבי רדיו על התפשטות גלי רקיע בתחום הת"ג, כולל הסברים בסיסיים ומעמיקים, ושיטות מעשיות כמו טבלאות, גרפים, מפות, מחשבונים, מודלים ודוחות בזמן אמת. חיזוי תנאי התקשורת מתבסס על מדדי התפשטות גלים, דו"חות של תנאי מזג האוויר החללי והיונוספירה, הפעילות של חובבי הרדיו ב-11 תחומי גלים במהלך 15 הדקות האחרונות, ועוד. מאז אפריל 2023 יישומי בינה מלאכותית משמשים לבדיקת האתר ולשיפורו. |
|
המונח "גלים קצרים", או תדר גבוה (ת"ג), מתייחס לגלי רדיו בתחום התדרים בין 3 ל- 30 מגהרץ (100 - 10 מטר)
מודגש בטבלה למטה (רקע צהוב).
המונח הארכאי, "גלים קצרים" (HF), נטבע במחצית הראשונה של המאה העשרים.
אז היו בשימוש בעיקר הגלים הבינוניים (MF) והארוכים (LF).
תחום התדרים של גלי הרדיו (כמקובל היום) רחב ביותר - 11 סדרי גודל (10 בחזקת 11), מ-3 הרץ ועד 300 ג'יגה הרץ.
תת-תחום בעברית | תת-תחום באנגלית | כינוי | תחום | אורך גל | מוקצה לחובבים בישראל |
תדר קיצוני נמוך | Extremely low frequency | ELF | 3 - 30 Hz | 10,000-100,000 ק"מ | אין הקצאה |
תדר סופר נמוך | Super low frequency | SLF | 30 - 300 Hz | 1,000 - 10,000 ק"מ | אין הקצאה |
תדר אולטרה נמוך | Ultra low frequency | ULF | 300 Hz - 3 kHz | 100 - 1000 ק"מ | אין הקצאה |
תדר נמוך מאוד | Very low frequency | VLF | 3 - 30 kHz | 10 - 100 ק"מ | אין הקצאה |
תדר נמוך "גלים ארוכים" |
Low frequency | LF | 30 - 300 kHz | 1 - 10 ק"מ | אין הקצאה |
תדר בינוני "גלים בינוניים" |
Medium frequency | MF | 300 - 3000 kHz | 100 - 1000 מטר | 160 מ' |
תדר גבוה | High frequency | HF ת"ג | 3 - 30 MHz | 10 - 100 מטר | 80, 60, 40, 30, 20, 17, 15, 12, 10 מ' |
תדר גבוה מאוד | Very high frequency | VHF תג"מ | 30 - 300 MHz | 1 - 10 מטר | 6, 4, 2 מ' |
תדר אולטרה גבוה | Ultra high frequency | UHF תא"ג | 300 - 3000 MHz | 10 - 100 ס"מ | 70, 23, 13 ס"מ |
תדר סופר גבוה "גלים סנטימטריים" |
Super high frequency | SHF | 3 - 30 GHz | 1 - 10 ס"מ | 5, 3, 1.2 ס"מ |
תדר קיצוני גבוה "גלים מילימטריים" |
Extremely high frequency | EHF | 30 - 300 GHz | 1 - 10 מ"מ | 6, 4, 1 מ"מ |
כיום חובבי רדיו מתקשרים זה עם זה בעיקר בתחומי הגלים הקצרים (HF) והקצרים מאד (VHF-UHF)
ובמדינות המאפשרות זאת גם בתחומי הגלים הארוכים.
גלי רקיע משמשים לתקשורת שאינה דורשת מערכות ממסר עבור שידורים לציבור (Broadcast), ניהול שיחות (בין שתי תחנות או ועידה רבת משתתפים), העברת נתונים ספרתיים לרבות תכתובות, מערכות ניווט ומערכות מעקב. מערכות תקשורת כאלו אינן דורשות תשתית של ממסרים שעלולים לקרוס בעקבות אסונות טבע, מלחמות וכיוב'
עד שנות ה-60 של המאה העשרים, התקשורת העולמית התבססה בעיקר על גלי רקיע בתחום הת"ג.
מאז שנות ה-70 לווייני התקשורת החליפו כמעט לחלוטין את השימוש בגלי רקיע. הדומיננטיות שלהם נמשכת גם כיום.
יחד עם זאת אנו עדים החל משנת 2010 בערך לחזרה לשימוש בגלי רקיע.
הסיבות לכך: (1) טכנולוגיות החלל יקרות, (2) במקרים מסוימים הלווינים פגיעים, (3) לא ניתן לקבל כיסוי עולמי מלא באמצעות לווינים, ו-(4) טכנולוגיות חדשות מאפשרות שיפור ניכר של איכות התקשורת בתחום הת"ג.
הטכנולוגיות החדשות כוללות, אפנון ספרתי, "ספקטרום מפוזר", "דילוג תדר", ו-Automatic link establishment (ALE).
כיום לא נדרשת מיומנות הפעלה (של מכשירי קשר מודרנים) כפי שהיה עד שנות ה-60 של המאה שעברה.
גלי קרקע (גלי משטח) בקיטוב אנכי בלבד נעים על פני משטח מוליך, בעיקר מעל מים מלוחים או קרקע מוליכה (מלוחה ורטובה). הטווח האפקטיבי של גלי קרקע הולך ומתקצר עם עליית התדירות. לא יעיל בתדרים מעל ל-2 מה"ץ ולכן לא אפקטיבי עבור תקשורת בת"ג.
רשימת מקורות באנגלית (Ground wave) ר' ויקיפדיה בעבריתהמונח באנגלית לגלי רקיע Skywave ר' ויקיפדיה בעברית
כדי להבין מהם גלי רקיע מן ראוי להסביר תחילה מהי היונוספירה (Ionosphere); זהו אזור באטמוספירת כדור הארץ (בגבהים בין 50 ל-700 ק"מ), שבו קיימת פלזמה (תערובת של מולקולות גז מיוננות ואלקטרונים חופשיים), שנוצרת כתוצאה מקרינת השמש בתחום האולטרא-סגול. האלקטרונים החופשיים (בפלזמה) גורמים לשינוי הכיוון שבו מתפשטים גלי רדיו, עד כדי החזרה שלהם אל פני הקרקע.
נוהגים לחלק את היונוספירה לאיזורים שמסומנים באותיות E, D ו-F.
איור מס' 4 ממחיש את הריכוז הממוצע של אלקטרונים חופשיים כתלות בגובה.
ר' בדף באנגלית תקציר שכולל הסברים, מה מייחד את כל אחת מהשכבות (E, D ו-F)? מהו הגובה האופייני של כל שכבה? אילו מולקולות מיוננות אופייניות לכל שכבה? ומהם הקווים הספקטרליים של קרינת השמש הגורמים ליינון של כל שכבה? [1, 2]
גלי רקיע מגיעים אל שכבת היונוספירה מוחזרים בתנאים מסויימים אל פני כדור הארץ. הטווח האפקטיבי שלהם מאפשר ב"תנאים טובים" כיסוי של כל כדור הארץ.
בפועל גלי הרדיו מגיעים אל אנטנה קולטת ביותר מנתיב אחד, עקב שבירה והחזרה יונוספירית, החזרה מהרים, גופי מים ו/או מבנים מלאכותיים. התופעות הנגרמות כתוצאה מריבוי נתיבים כוללות התאבכות וכן הזחות במופע של האות.
דילוגים אלו מאפשרים לשידורים בגלים קצרים להגיע לאזורים רחוקים במרחק של אלפי קלוממטרים.
טווחי ההתפשטות של הגלים הקצרים משתנים בין יום ולילה, עונות השנה, "פעילות השמש" ועוד.
לדוגמה, תדרים נמוכים מ-10 מה"ץ מגיעים רחוק יותר בלילה, ותדרים מעל 10 מה"ץ יעילים לתקשורת בשעות היום. גם "מזג האוויר החללי" (רוח השמש), משפיע על המגנטוספירה של כדור הארץ, ששינויים בה משפיעים על תנאי הקשר בגלים הקצרים.
המודל הפשוט מדבר על שכבות (הומוגניות), בעוד שבמציאות פילוג היונים והאלקטרונים החופשיים (Plasma) דומה יותר ל"עננים".
חשוב לציין אופן התפשטות מיוחד "החזר כמעט אנכי, מגלי רקיע"
אופן התפשטות זה מנוצל לתקשורת פנים ארצית במרחקים של עד 500 ק"מ בעיקר באזורים הטרופיים, כאשר התדרים היעילים בין 2 ל-8 מגה-הרץ.
חובבי הרדיו בישראל קיבלו לפני מספר שנים אישור מוגבל לשדר בתחום 60 מ' / 5 מגה-הרץ. תחום זה נופל באמצע טווח התדרים היעיל ליישום השיטה. השידור נעשה כלפי מעלה בזוית כמעט אנכית כשהיונוספירה (שכבה F2) מחזירה את האותות כלפי מטה. קשר טוב מאד אפשרי בטווח של כ-200 ק"מ סביב המשדר ולא יותר מכ-500 ק"מ.
שימוש ב- NVIS הוא הפתרון היחיד לביצוע קשר (בתחום הת"ג) בטווחים קצרים, באיזור הדילוג (Skip Zone / Dead Zone ר' Dead Zone באיור 1) ובמיוחד באזורים הרריים, מיוערים, בתדרים ובמקומות שגלי קרקע אינם אפקטיביים.
שידור NVIS נעשה ישירות כלפי מעלה והיונוספירה מחזירה את האותות בחזרה כלפי מטה לשטח ברדיוס 0-500 קילומטר מסביב למשדר. שיטה זו מיושמת בעיקר בתחומי התדרים המיועדים לאזורים הטרופיים ומאפשרת כיסוי נרחב בעזרת משדר אחד הנמצא במרכז השטח המיועד לכיסוי השידורים.
האנטנות המתאימות לכך צריכות עם עקום קרינה (radiation pattern) אנכי, למשל: דיפול בגובה של לא יותר מ- 0.15 אורך גל (אפשר להוסיף מחזיר), או לופ-מגנטי.
כיום (2024) ניתן לחזות את תנאי התקשורת בגלי החובבים בתחומי ת"ג לפי איזורים, בזמן קצר מאד ביחס למה שהיה נהוג בעבר ובאופן הרבה יותר מדויק.
חובבי רדיו מיומנים נוהגים לנטר ו/או לדמות תנאי התפשטות גלים באמצעות יישומים (applications) ורשתות ייעודיות באינטרנט.
התדר השימושי העליון (תש"ע) - באנגלית Maximum Usable Frequency - (MUF)) הוא תדר הרדיו הגבוה ביותר שניתן להשתמש בו לשידור בין שתי נקודות באמצעות החזרה מהיונוספירה (התפשטות גלי רקיע או "דילוג") בזמן מוגדר, ללא תלות בהספק המשדר. אינדקס זה שימושי במיוחד לגבי שידורי גלים קצרים. התדר האופטימלי לקיום קשר הוא כ- 85% מהתש"ע.
יונוסונד מכ"ם יונוספרי שהומצא ב-1925 על ידי גרגורי ברייט ומרל א. טוב ופותח בהמשך על ידי מספר פיזיקאים, כשהבולט ביניהם הוא אדוארד ויקטור אפלטון. היונוסונד משדר אנכית פולסים של אותות רדיו בתדרים גבוהים (3–30 מה"ץ), שהדיהם מנותחים על מנת למדוד את פילוג הפלזמה (צפיפות האלקטרונים החופשיים ביחידת נפח) בגבהים מ-50 עד כ-700 ק"מ.
התוצר של ניתוח ההדים הוא יונוגרמה - ייצוג גרפי של ריכוזי יונים ואלקטרונים חופשיים בשכבות שונות של היונוספירה.
יונוגרמות מכילות בדרך כלל ייצוג כפול;
(1) סדרה של קווים אופקיים פחות או יותר המייצגים את הגובה הווירטואלי בו תתרחש החזרה של פולס א"מ, כפונקציה של תדר העבודה
(2) עקומה בכיוון אנכי המייצגת את ריכוז האלקטרונים (N) לסנטימטר מעוקב כפונקציה של הגובה - N(h).
המאפיינים היונוספריים משתנים באזורים שונים על פני כדור הארץ לפי שעות היממה, עונות השנה ומחזור כתמי השמש.
מפות אלו כוללות (בצורה לא מפורשת) השפעת סערות גיאומגנטיות ו"עננים יונוספריים", אבל לא ניתן לחזות באמצעותן כיצד ישתנו תנאי התקשורת בשעות הקרובות. לכן, הן אינן מתאימות לחיזוי תנאים עבור רדיו מסחרי. כעת מפתחים מודלים משופרים.
חובב שוייצרי Roland Gafner, HB9VQQ הרחיב את הפרויקט הזה ויצר מפת אנימציה
הממחישה כיצד השתנתה מפת MUF 3000 במהלך 24 השעות האחרונות (בצעדים של 15 דקות).
האזורים הצבעוניים של שלוש המפות הנ"ל מתוחמים על ידי קווי מתאר של התדר השימושי העליון, בהתייחס לגלי החובבים:
60, 40, 30, 20, 17, 15, 12, 10 מטר
ובמונחי תדר: 5.3, 7, 10.1, 14, 18, 21, 24.8 ו-28 מגה-הרץ.
הנתונים הגולמיים שמשמשים ליצירת המפה נאספים ברציפות על ידי תחנות יונוסונד (מכ"מים יונוספריים) המפוזרים ברחבי העולם, במיקומים המסומנים על ידי עיגולים צבעוניים, שבתוכם מספר המציין את התדר הקריטי העליון (f0F2) שנמדד במקום מסויים. המידע מהתחנות נאסף על ידי NOAA ו-Giro ומעובד לפי מודל של IRI.
מפות תש"ע לטווח 3000 ק"מ מציגות את ה-MUF במרכז נתיב בין שני מיקומים נבחרים. כך ניתן להעריך את האפשרות של קיום קשר DX יציב בגל חובבים מסוים. לדוגמה, אם ה-MUF (המצוין בדיסקה שנמצאת מעל מרכז הנתיב) הוא 12 מגהרץ, אז הקשר הטוב ביותר יושג בגל של 30 מטר, אך לא יעבוד בגל של 20 מטר. בטווח שניתן לקיים קשר בדילוג אחד התדר הטוב ביותר יהיה נמוך מה-MUF המצוין.בדומה לעננים המכילים אדי מים בשכבות האטמוספירה הנמוכות כך יש גם "עננים יונוספריים", שהם ריכוזים משתנים של פלזמה (יונים ואלקטרונים חופשיים) בשכבות E ו-F של היונוספירה.
יונים ואלקטרונים חופשיים נעים ללא הרף ביונוספירה. גם ל"מזג האוויר בחלל" וגם לתנאי מזג אויר חריגים בטרופוספירה של כדור הארץ יש השפעה על התפלגות האלקטרונים החופשיים בשכבות היונוספירה, D, E ו-F. "ענני אלקטרונים" אלה לעתים משפרים ולעתים משבשים תקשורת ת"ג ובמקרים חריגים גם קשר לווינים בתא"ג לפרקי זמן קצרים יחסית.
כיצד מגלים "עננים יונוספריים"?
האתר באנגלית כולל הסברים בנושא עננים פלזמה יונוספריים והשיטות לנתר את ריכוזיהם ותנועתם במרחב.
ניתור "עננים יונוספריים" (ריכוזיהם ותנועתם) מתבצע באמצעות:עד כאן על קצה המזלג.
בדף בשפה האנגלית מוצגים אתרים שמדווחים באופן שוטף על קשרי רדיו בין חובבים. מנתונים אלו ניתן ללמוד בזמן אמת:
א. באיזה גלים יש כעת פעילות של חובבים ובאיזה איזורים בעולם.
ב. הפרויקט הכי ותיק שהופעל (בטרם חובבי הרדיו השתמשו במחשבים אישיים) הוא רשת של שמונה עשרה (18) משואות המשדרות אותות מורס (CW) בחמישה גלים. כל משואה משדרת פעם אחת בכל גל (המיועד לחובבי רדיו) אחת לשלוש דקות, 24 שעות ביממה. מהאזנה קצרה למשואות ניתן לקבל תוך דקות מושג על תנאי התקשורת הפוטנציאלית בגל נתון לכל איזור בעולם.
ג. מה תנאי התפשטות גלים בדקות הקרובות על פי התדר השימושי העליון שנמדד ע"י מכ"ם יונוסונד.
ברחבי העולם ישנם כ-150 מכשירי יונוסונד פעילים. מתוכם, כ-100 מכשירים מדווחים בקביעות על נתוני היונוספירה ומסייעים לחזות תנאי תקשורת ולחקור את השפעות מזג האוויר בחלל.
ד. מהם תנאי התקשורת מסביב לכדור הארץ בהתבסס על פעילות השמש, מזג האוויר החללי (Space Weather) ובהתבסס של חישה מרחוק של שכבות היונוספירה? האתר בשפה האנגלית כולל נושאים נוספים כגון:
מדובר בפרויקט דינמי המתפתח בהתמדה בעזרת יישומי בינה מלאכותית שנועד לשפר את הניסוחים וההסברים ולהבטיח עמידה בעדכונים שוטפים של נתונים ממקורות מגוונים, המוצגים באתר בזמן אמת. בנוסף, האתר מתעדכן גם לפי שאלות ובקשות של גולשים, מה שמאפשר לו להיות מותאם לצרכים ולתמיהות של קהל המשתמשים בצורה המיטבית.
רדיו מוגדר תוכנה (SDR) הוא מערכת תקשורת רדיו שבה רכיבים שמסורתית הוטמעו בחומרה, מיושמים באמצעות תוכנה במחשב או במערכת משולבת. הרעיון של SDR עלה לראשונה בשנת 1976, ופיתוחו הואץ בשנות ה-90 של המאה ה-20 לצורך מימוש התקשורת הסלולרית. כיום, מערכות קשר רבות ומגווונות (כולל בתחום הת"ג) משתמשות בעיקר בטכנולוגיות SDR. ר' הרחבה: הגמישות המופלאה של רדיו מוגדר-תוכנה | SDR
באתר זה (דפים באנגלית ותקצירים בשפות נוספות כולל עברית).
ר' פילוח של המבקרים באתר לפי ארצות בתמונה למטה: