התפשטות גלי רקיע בתדר גבוה (ת"ג)
מה חשיבותם?
חיזוי תנאי תקשורת עבור חובבי רדיו

 

מהם גלי רדיו? מהם גלים קצרים? חשיבות השימוש בגלי רקיע - תקשורת ת"ג מה תנאי התקשורת כעת? חיזוי תנאי התפשטות ת"ג לידתו מחדש של תחום הת"ג אופני התפשטות גלים קצרים היונוספירה פרק מיוחד על NVIS לשימוש בעיקר בתחומים 80, 60 ו-40 מ' תדר שימושי עליון תש"ע MUF תדר שימושי תחתון תש"ת LUF יונוסונד עננים יונוספריים "מזג אוויר חללי" — Space Weather מקורות בעברית ובאנגלית

כיום חובבי רדיו מתקשרים זה עם זה בעיקר בתחומי הגלים הקצרים (HF) והקצרים מאד (VHF-UHF)
ובמדינות המאפשרות זאת גם בתחומי הגלים הארוכים.

---

חשיבות השימוש בגלי רקיע (תדירות גבוהה - ת"ג)

גלי רקיע מאפשרים תקשורת שאינה תלויה במערכות ממסר, וניתן להשתמש בהם לשידורים לציבור (Broadcast), לניהול שיחות בין תחנות או בוועידות מרובות משתתפים, להעברת נתונים דיגיטליים כמו תכתובות, וכן להפעלת מערכות ניווט ומעקב. מערכות אלו אינן מצריכות תשתית ממסרים, אשר עשויה לקרוס בעקבות אסונות טבע, מלחמות או אירועים בלתי צפויים אחרים.

---

לידתו מחדש של תחום הת"ג

עד שנות ה-60 של המאה העשרים, התקשורת העולמית התבססה בעיקר על גלי רקיע בתחום הת"ג.
מאז שנות ה-70 לווייני התקשורת החליפו כמעט לחלוטין את השימוש בגלי רקיע. הדומיננטיות שלהם נמשכת גם כיום.
יחד עם זאת אנו עדים החל משנת 2010 בערך לחזרה לשימוש בגלי רקיע.
הסיבות לכך: (1) טכנולוגיות החלל יקרות, (2) לא ניתן לקבל כיסוי עולמי מלא באמצעות לווינים, (3) הלווינים פגיעים, ו-(4) טכנולוגיות חדשות מאפשרות כיום תקשורת משופרת בתחום הת"ג, באמצעות גלי רקיע, ללא צורך בתשתית יקרה.
הטכנולוגיות החדשות כוללות, אפנון ספרתי, דילוג תדר, ספקטרום מפוזר, ריבוב, ו-Automatic link establishment (ALE).
מכשירי קשר מודרניים קלים יותר להפעלה מאשר מכשירים שהיו נפוצים עד שנות ה-60 של המאה ה-20.

---

גלים קצרים מתפשטים בשלושה אופנים בסיסיים:

1. קו ראיה: גל ישיר ללא החזרים (Line of Sight - LOS)
2. גלי קרקע
3. גלי רקיע

גלי קרקע

גלי קרקע (גלי משטח) בקיטוב אנכי בלבד נעים על פני משטח מוליך, בעיקר מעל מים מלוחים או קרקע מוליכה (מלוחה ורטובה). הטווח האפקטיבי של גלי קרקע הולך ומתקצר עם עליית התדירות. לא יעיל בתדרים מעל ל-2 מה"ץ ולכן לא אפקטיבי עבור תקשורת בת"ג. ר' ויקיפדיה בעברית וכמו כן רשימת מקורות באנגלית בנושא Ground wave.

גלי רקיע

ר' ויקיפדיה בעברית: גלי רקיע; המונח באנגלית: Skywave

---

כדי להבין מהם גלי רקיע מן ראוי להסביר תחילה מהי היונוספירה (Ionosphere); זהו אזור באטמוספירת כדור הארץ (בגבהים בין 50 ל-700 ק"מ), שבו קיימת פלזמה (תערובת של מולקולות גז מיוננות ואלקטרונים חופשיים), שנוצרת כתוצאה מקרינת השמש בתחום האולטרא-סגול. האלקטרונים החופשיים (בפלזמה) גורמים לשינוי הכיוון שבו מתפשטים גלי רדיו, עד כדי החזרה שלהם אל פני הקרקע.

נוהגים לחלק את היונוספירה לאיזורים שמסומנים באותיות E, D ו-F.

איור מס' 4 ממחיש את הריכוז הממוצע של אלקטרונים חופשיים כתלות בגובה.

ר' בדף באנגלית תקציר שכולל הסברים, מה מייחד את כל אחד מהאיזורים (E, D ו-F)? מהו הגובה האופייני של כל איזור? אילו מולקולות מיוננות אופייניות לכל איזור? ומהם הקווים הספקטרליים של קרינת השמש הגורמים ליינון של כל איזור?

גלי רדיו בתדרים גבוהים מגיעים אל שכבת היונוספירה, ומוחזרים ממנה בתנאים מסוימים אל פני כדור הארץ. בטווח אפקטיבי ובתנאים מיטביים, הם מסוגלים לאפשר כיסוי גלובלי כמעט מלא.

ריבוי נתיבים (Multipath)

בפועל גלי הרדיו מגיעים אל אנטנה קולטת ביותר מנתיב אחד, עקב שבירה והחזרה יונוספירית, החזרה מהרים, גופי מים ו/או מבנים מלאכותיים. התופעות הנגרמות כתוצאה מריבוי נתיבים כוללות התאבכות וכן הזחות במופע של האות.

דילוגים אלו מאפשרים לשידורים בגלים קצרים להגיע לאזורים רחוקים במרחק של אלפי קילומטרים. ר' הסבר באנגלית.

טווחי ההתפשטות של הגלים הקצרים משתנים בין יום ולילה, עונות השנה, "פעילות השמש" ועוד.

לדוגמה, תדרים נמוכים מ-10 מה"ץ מגיעים רחוק יותר בלילה, ותדרים מעל 10 מה"ץ יעילים לתקשורת בשעות היום.

המודל הפשוט (שהיה מקובל במאה ה-20) מדבר על שכבות (הומוגניות), בעוד שבמציאות פילוג היונים והאלקטרונים החופשיים (Plasma) דומה יותר ל"עננים" או "בועות".

NVIS

חשוב לציין אופן התפשטות מיוחד "החזר כמעט אנכי, של גלי רקיע"

אופן התפשטות זה מנוצל לתקשורת פנים ארצית במרחקים של עד 500 ק"מ בעיקר באזורים הטרופיים, כאשר התדרים היעילים בין 2 ל-8 מגה-הרץ.

חובבי הרדיו בישראל קיבלו לפני מספר שנים אישור מוגבל לשדר בתחום 60 מ' / 5 מגה-הרץ. תחום זה נופל באמצע טווח התדרים היעיל ליישום השיטה. השידור נעשה כלפי מעלה בזוית כמעט אנכית כשהיונוספירה (איזור F2) מחזירה את האותות כלפי מטה. קשר טוב מאד אפשרי בטווח של כ-200 ק"מ סביב המשדר ולא יותר מכ-500 ק"מ.

שימוש ב- NVIS הוא הפתרון היחיד לביצוע קשר (בתחום הת"ג) בטווחים קצרים, באיזור הדילוג (Skip Zone / Dead Zone ר' Dead Zone באיור 1) ובמיוחד באזורים הרריים, מיוערים, בתדרים ובמקומות שגלי קרקע אינם אפקטיביים.

שידור NVIS נעשה ישירות כלפי מעלה והיונוספירה מחזירה את האותות בחזרה כלפי מטה לשטח ברדיוס 0-500 קילומטר מסביב למשדר. שיטה זו מיושמת בעיקר בתחומי התדרים המיועדים לאזורים הטרופיים ומאפשרת כיסוי נרחב בעזרת משדר אחד הנמצא במרכז השטח המיועד לכיסוי השידורים.

האנטנות המתאימות לכך צריכות עם עקום קרינה (radiation pattern) אנכי, למשל: דיפול בגובה של לא יותר מ- 0.15 אורך גל (רצוי להוסיף מחזיר), או להשתמש באנטנת לופ-מגנטי (שיעילותה פחותה).

---

תדר שימושי עליון - תש"ע MUF

התדר השימושי העליון (תש"ע) - באנגלית Maximum Usable Frequency - (MUF)) הוא תדר הרדיו הגבוה ביותר שניתן להשתמש בו לשידור בין שתי נקודות באמצעות החזרה מהיונוספירה (התפשטות גלי רקיע או "דילוג") בזמן מוגדר, ללא תלות בהספק המשדר. התדר האופטימלי לקיום קשר הוא כ- 85% מהתש"ע.

יונוסונד

יונוסונד מכ"ם יונוספרי שהומצא ב-1925 על ידי גרגורי ברייט ומרל א. טוב ופותח בהמשך על ידי מספר פיזיקאים, כשהבולט ביניהם הוא אדוארד ויקטור אפלטון. היונוסונד משדר אנכית פולסים של אותות רדיו בתדרים גבוהים (3–30 מה"ץ), שהדיהם מנותחים על מנת למדוד את פילוג הפלזמה (צפיפות האלקטרונים החופשיים ביחידת נפח) בגבהים מ-50 עד כ-700 ק"מ.

התוצר של ניתוח ההדים הוא יונוגרמה - ייצוג גרפי של ריכוזי יונים ואלקטרונים חופשיים באיזורים שונים של היונוספירה.

יונוגרמות מכילות בדרך כלל ייצוג כפול;
(1) סדרה של קווים אופקיים פחות או יותר המייצגים את הגובה הווירטואלי בו תתרחש החזרה של פולס א"מ, כפונקציה של תדר העבודה
(2) עקומה בכיוון אנכי המייצגת את ריכוז האלקטרונים (N) לסנטימטר מעוקב כפונקציה של הגובה - N(h).

המאפיינים היונוספריים משתנים באזורים שונים על פני כדור הארץ לפי שעות היממה, עונות השנה ומחזור כתמי השמש.

מה תנאי התקשורת כעת?

איזה גלים (פסי תדרים) פתוחים כעת לחובבים בישראל על פי DXView ב-15 הדקות האחרונות?
כיום (2025) הפעילות בגלים קצרים מנוטרת בזמן אמת באמצעים שונים ומגוונים וכך גם מדדים נוספים המעידים על מצב היונוספירה.
כמו-כן ר' התנאים הגלובליים; התנאים הגלובליים בגלים (10-17 מטר) - מחושבים לפי מדדי מזג אויר חללי.

ראו למטה שלוש מפות שמציגות את תנאי ההתפשטות על פי התדר השימושי העליון (תש"ע):

1. המפה הראשונה (איור מס' 9) מציגה (בעיגולים הצהובים והירוקים) את התדר הקריטי - התדר הגבוה ביותר שמוחזר משידור אנכי (NVIS foF2);
2. המפה השנייה (איור מס' 10) מציגה את התדר השימושי העליון (תש"ע—MUF) לתקשורת בטווח של 3000 ק"מ;
3. המפה השלישית (איור מס' 11) היא אנימציה שמראה כיצד השתנה התש"ע במהלך 24 השעות האחרונות.

חיזוי תנאי התפשטות ת"ג

המפות הבאות מאפשרות להעריך את תנאי התקשורת בשעה הקרובה לפי איזורים, במבט אחד על גבי מפה עדכנית. שיטה זו מאפשרת התמצאות תוך שניות בודדות. הרבה יותר נגיש וקל בהשוואה למה שהיה נהוג בעבר.

---

---

האזורים הצבעוניים של שלוש המפות הנ"ל מתוחמים על ידי קווי מתאר של תדר, בהתייחס לגלי החובבים: 60, 40, 30, 20, 17, 15, 12, 10 מטר ובמונחי תדר: 5.3, 7, 10.1, 14, 18, 21, 24.8 ו-28 מגה-הרץ.

הנתונים הגולמיים שמשמשים ליצירת המפה נאספים ברציפות על ידי תחנות יונוסונד (מכ"מים יונוספריים) המפוזרים ברחבי העולם, במיקומים המסומנים על ידי עיגולים צבעוניים, שבתוכם מספר המציין את התדר הקריטי העליון (f0F2) שנמדד במקום מסויים (איור מס' 9). המידע מהתחנות נאסף על ידי NOAA ו-Giro ומעובד לפי מודל של IRI.

מפות תש"ע לטווח 3000 ק"מ מציגות את ה-MUF במרכז נתיב בין שני מיקומים נבחרים. כך ניתן להעריך את האפשרות של קיום קשר DX יציב בגל חובבים מסוים. לדוגמה, אם ה-MUF (המצוין בדיסקה שנמצאת מעל מרכז הנתיב) הוא 12 מגהרץ, אז הקשר הטוב ביותר יושג בגל של 30 מטר, אך לא יעבוד בגל של 20 מטר. בטווח שניתן לקיים קשר בדילוג אחד התדר הטוב ביותר יהיה נמוך מה-MUF המצוין.
ככל שמתקרבים לקרינה אנכית, כלומר למצב NVIS, התדר היעיל יורד לתדר היונוספרי הקריטי, f0F2.
בקשר רב דילוגים מה שקובע הוא ה-MUF הגרוע ביותר לאורך נתיב נתון.

מגבלות: המפות הנ"ל כוללות (בצורה לא מפורשת) השפעת סערות גיאומגנטיות ו"עננים יונוספריים". יחד עם זאת, לא ניתן לחזות באמצעותן כיצד ישתנו תנאי התקשורת בשעות הקרובות. לכן, הן אינן מתאימות לחיזוי תנאים עבור רדיו מסחרי. כעת מפתחים מודלים משופרים.

---

---

עננים יונוספריים

בדומה לעננים המכילים אדי מים בשכבות האטמוספירה הנמוכות כך יש גם "עננים יונוספריים", שהם ריכוזים משתנים של פלזמה (יונים ואלקטרונים חופשיים) באיזורים E ו-F של היונוספירה.

יונים ואלקטרונים חופשיים נעים ללא הרף ביונוספירה. גם ל"מזג האוויר בחלל" וגם לתנאי מזג אויר חריגים בטרופוספירה של כדור הארץ יש השפעה על התפלגות האלקטרונים החופשיים באיזורי היונוספירה, D, E ו-F. "ענני אלקטרונים" אלה לעתים משפרים ולעתים משבשים תקשורת ת"ג ובמקרים חריגים גם קשר לווינים בתא"ג לפרקי זמן קצרים יחסית. תופעות נילוות: Sporadic E וכמו-כן Spread F.

כיצד מגלים "עננים יונוספריים"?

ניתור "עננים יונוספריים" (ריכוזיהם ותנועתם) מתבצע באמצעות:

1. מכ"ם אנכי ספרתי למיפוי ריכוזי פלזמה יונוספרית— Digisonde Directogram

איור מס' 13 - Digisonde Directogram
 
2. רשת מכ"ם סופר כפולה לחיזוי התפשטות גלים באמצעות הזהר הצפוני — Super Dual Auroral Radar Network (SDARN)

איור מס' 14 - רשת מכ"ם סופר כפולה מכוונת לזוהר הצפוני

---

תדר שימושי תחתון - תש"ת LUF

התדר השימושי התחתון (תש"ת) - באנגלית Lowest usable frequency - (LUF)) הוא תדר הרדיו הנמוך ביותר שניתן להשתמש בו בשעות היום ליצירת קשר אמין בין שתי נקודות באמצעות החזרה מהיונוספירה. תדר זה מושפע מזווית השמש, התפרצויות סולאריות (flares), עוצמת המשדר, איכות המקלט, רעשים אטומוספריים כתוצאה של הפרעות גיאומגנטיות ועוד. מתחת לתדר זה האות ישובש ללא אפשרות הקמת קשר אמין. בלילה אין מגבלת תדר שימושי תחתון.

---

"מזג אוויר חללי" (Space weather) מתייחס לתנאים הפיזיים בחלל שמחוץ לכדור הארץ, הכוללים רוחות שמש, פלזמה, שדה מגנטי ושמש. הוא משפיע על כדור הארץ בצורה עקיפה, בין השאר על היונוספירה, המגנטוספירה והאטמוספירה. שינויים ב"מזג אוויר חללי" עלולים לגרום להפרעות בשדה המגנטי של כדור הארץ וכתוצאה מכך לשיבוש תקשורת בגלי רקיע.

עד כאן על קצה המזלג.

---

מקורות:

מידע כללי על חובבות רדיו —ויקיפדיה בעברית (פרט לערכים לידם מצוין אחרת):
 
1. כמה חובבי רדיו יש בעולם Amateur radio operator—ויקיפדיה באנגלית עודכן 2025
2. מכשיר קשר
3. מהי חובבות רדיו
4. מפעיל תחנת חובבים
5. שאלות של חובב רדיו מתחיל בנושא התפשטות גלים (בתחום ת"ג) — Copilot
6. ניהול הספקטרום האלקטרומגנטי
7. קשר רדיו
8. תקשורת אלחוטית
9. התפשטות גלים קצרים
10. תנאי הועדה והקצאה של פסי תדרים לשימוש חובבי רדיו בישראל משרד התקשורת
11. תדרי חובבים בת"ג לשימוש חובבי רדיו בישראל—אגודת תקשורת הרדיו הישראלית ספטמבר 2024
12. תדרי חובבים בתג"ם-תא"ג לשימוש חובבי רדיו בישראל—אגודת תקשורת הרדיו הישראלית ספטמבר 2024

יישום טכנולוגיות, טכניקות ושיטות לשיפור האמינות והאיכות של תשדורות רדיו

---

13. רדיו מוגדר תוכנה (SDR) הוא מערכת תקשורת רדיו שבה רכיבים שמסורתית הוטמעו בחומרה, מיושמים באמצעות תוכנה במחשב או במערכת משולבת. הרעיון של SDR עלה לראשונה בשנת 1976, ופיתוחו הואץ בשנות ה-90 של המאה ה-20 לצורך מימוש התקשורת הסלולרית. כיום, מערכות קשר רבות ומגווונות (כולל בתחום הת"ג) משתמשות בעיקר בטכנולוגיות SDR.
    ר' הרחבה: הגמישות המופלאה של רדיו מוגדר-תוכנה TechTime 2023
    כמו-כן ע"ע SDR—ויקיפדיה באנגלית

---

14. אפנון ספרתי
15. דילוג תדר פזור ספקטרום דוגמאות לשימוש בשיטה זו: בלוטות' והדור החדש של טלפונים אלחוטיים דיגיטליים.
16. ריבוב צירוף של שני אותות או יותר משני ערוצים או יותר ושידורו במדיום פלט יחיד. הרכיב שמבצע את פעולת הריבוב קרוי מרבב.

הסברים בויקיפדיה אנגלית על יישום טכניקות מתקדמות לשידור נתונים וקול

17. Frequency-hopping spread spectrum (FHSS)
18. דילוג תדר — ספקטרום מפוזר
19. דילוג בזמן אנגלית
20. Automatic link establishment (ALE)
 

גלים

21. גל
22. גלים אלקטרומגנטיים
23. הספקטרום האלקטרומגנטי
24. קרינת על-סגול EUV
25. קרינה אלקטרומגנטית
26. גלי רדיו
27. גלים קצרים
28. גלי רקיע

תכונות של גלים

29. בליעה (קרינה אלקטרומגנטית)
30. גל רוחב
31. דעיכה (תדר)
32. החזרה (אופטיקה)
33. התאבכות
34. העברה (גלים)
35. עקיפה
36. פיזור
37. קיטוב
38. קיטוב מעגלי
39. ריבוי נתיבים (הסבר באנגלית: multipath propagation)
40. שבירה
41. שבירה כפולה
 

מושגים פיזיקליים

42. יינון
43. קרינה
44. ספקטרום פליטה — קווים ספקטרליים
45. ספקטרום השמש
46. השמש
47. מהירות האור

גיאומגנטיות, שמש

48. אלקטרומגנטיות
49. הרכיב האופקי של השדה המגנטי של כדור הארץ
50. השדה המגנטי של כדור הארץ
51. התפרצות סולארית הבזקי קרינת X מהשמש
52. זוהר הקוטב
53. חגורות ואן אלן
54. יונוספירה
55. כתם שמש
56. כתמי השמש
57. מגנטוספירה
58. מגנט
59. מגנטיות
60. שטף מגנטי וחוק פרדיי
61. מהי הפרעה גיאומגנטית?
62. סערה גאומגנטית | סערה מגנטית
63. סערה סולארית | סערות סולאריות | סערות שמש | סערת שמש
64. סערות גיאומגנטיות
65. עוצמת השדה המגנטי וכיוונו
66. עטרה (שמש)
67. פעילות גיאומגנטית
68. פעילות השמש | שמש לא שקטה | שמש פעילה
69. רוח השמש | רוח סולארית
70. מזג אוויר חללי ^{מדע גדול בקטנה}

תצפיות מהחלל

71. מצפה האקלים בחלל העמוק: Deep Space Climate Observatory (DSCOVR)

הרחבת נושאים למתקדמים כולל נוסחאות ומשוואות—ויקיפדיה

72. מקדם התפשטות
73. זמן קוהרנטיות
74. מספר פרנל
75. קו תמסורת
76. דעיכות מסוג ריילי
77. דעיכות מסוג רייס
78. משוואת הגל האלקטרומגנטי (משוואה דיפרנציאלית חלקית)
79. משוואות מקסוול
80. משרעת
81. נפיצה
82. עיכוב יונוספירי
83. קוהרנטיות (פיזיקה)
84. שדה חשמלי
85. שדה מגנטי
86. ריבוי נתיבים
87. תווך אופטי

---

באתר זה (דפים רבים באנגלית ותקצירים בשפות נוספות).

הדף המרכזי באנגלית באתר זה, נותן דוגמאות, וכולל מידע מקיף בנושאים הבאים:

1. שיטות וטכניקות לניטור הגלים.
2. הפעילות של חובבי רדיו בכל תחומי הגלים בדקות, שעות והימים האחרונים. הכי מעשית, לדעתי, היא מפה שמציגה תקשורות דיבור/ מורס / תקשורת דיגיטלית ואיזה איזורים בעולם פתוחים ב-15 הדקות האחרונות לביצוע תקשורות אלו.
3. ג. מַשּׂוּאוֹת (Beacons): הפרויקט הכי ותיק שהופעל (בטרם חובבי הרדיו השתמשו במחשבים אישיים) הוא רשת של שמונה עשרה (18) מַשּׂוּאוֹת המשדרות אותות מורס (CW) בחמישה גלים. כל משואה משדרת פעם אחת בכל גל (המיועד לחובבי רדיו) אחת לשלוש דקות, 24 שעות ביממה. מהאזנה קצרה למַשּׂוּאוֹת ניתן לקבל תוך דקות מושג על תנאי התקשורת הפוטנציאלית בגל נתון לכל איזור בעולם.
4. התקן ליצירת קישור אוטומטי: Automatic link establishment ALE הוא התקן המאפשר למפעיל תחנת רדיו HF לבחור את התדר הטוב ביותר ליצירת קשר עם תחנה אחרת, או רשת של תחנות בתנאים יונוספריים משתנים. הפעלה בשיטה זו מייתרת את הצורך בחיזוי התפשטות גלי רקיע והסתמכות על מפעילים מיומנים, כפי שהיה נהוג בעבר. השימוש במערכות כאלו נעשה בעיקר בידי צבאות שונים ומערכות תקשורת מסחריות.
5. מה תנאי התפשטות גלים בדקות הקרובות על פי התדר השימושי העליון שנמדד ע"י מכ"ם יונוסונד.
   ברחבי העולם ישנם כ-150 מכשירי יונוסונד פעילים. מתוכם, כ-100 מכשירים מדווחים בקביעות על נתוני היונוספירה ומסייעים לחזות תנאי תקשורת ולחקור את השפעות מזג האוויר בחלל.
6. מהם תנאי התקשורת מסביב לכדור הארץ בהתבסס על פעילות השמש, מזג האוויר החללי (Space Weather), בהתבסס על חישה מרחוק של איזורי היונוספירה?
7. מהו רדיו?
8. תכונות של גלי רדיו בהשוואה לגלי אור
9. מהו ספקטרום גלי הרדיו?
10. טבלת תדרים כללית (ת"ג—HF) לשימוש של חובבי רדיו (English)
11. מפות תדר שימושי עליון; מפת תדר שימושי תחתון
12. תנאי ההתפשטות, דו"חות בזמן אמת
13. דו"חות של תנאי מזג האוויר החללי והיונוספירה | טבלאות, גרפים
14. הסברים בסיסיים ומעמיקים
15. מדדי התפשטות גלים
16. מודלים יונוספריים
17. אופני התפשטות הגלים ביונוספירה
18. מהו הקו האפור? תנאי תקשורת גלובליים
19. המחשה לפילוג האלקטרונים החופשיים כתלות בגובה (אבחנה בין האיזורים, D, E, ו-F)
20. מה התדר השימושי העליון שנמדד באיזור מסויים?
    מאיזה גובה/שכבה מתקבלת החזרה?
    כיצד מבצעים את המדידות? (יונוסונד)
21. סוגי התצפיות בזמן אמת, כיצד מבוצעות ועל ידי מי?
22. תנאי תקשורת איזוריים ומקומיים
23. מהו מדד TEC?
24. כיצד משפיעה קרינת השמש על תנאי ההתפשטות של הגלים הקצרים?
25. מהם מדדי השמש?
    
26. תצפיות של כתמי השמש (Sun spots) במחזור של 11 שנים.
27. חזוי כתמי השמש בימים והחודשים הבאים.
28. מהי רוח השמש (Solar Wind)?
29. מהי פעילות שמש רגילה לעומת פעילות חריגה?
30. הסבר על סערות שמש, הבזקים, פליטת מאסה.
31. מהו מזג אוויר החללי (Space Weather)?
32. הפרעות בתקשורת כתוצאה של Fadeouts / Blackouts.
33. הרחבת נושא הפרעות תקשורת בשל פעילות חריגה של השמש כולל דוגמאות לאירועים במהלך שנת 2024
34. הפרעות בתקשורת כתוצאה של התפרצויות קרני גמא קוסמיות (GRB)?
ועוד...

---

קישורים לאתרים באנגלית:

1. מקורות באנגלית
2. אינדקס מונחים באנגלית (index of terms) וחיפוש בתוך האתר
3. חיפוש באתר זה ורשימת מונחים וביטויים נפוצים

---

מדובר בפרויקט שמתפתח ומתעדכן כל הזמן באמצעות יישומי בינה מלאכותית. היישומים הללו עוזרים לשפר את הניסוחים וההסברים, וגם לעדכן את הנתונים באופן שוטף ממקורות שונים ולהציגם בזמן אמת באתר. בנוסף, האתר מתעדכן לפי שאלות ובקשות של המשתמשים, מה שמאפשר לו להיות מותאם לצרכים ולבקשות של הקהל בצורה המיטבית.